החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה תשע”ה – 2014, שנכנס לתוקפו בחודש יולי  2016 משנה סדרי עולם שהיו נהוגים עד כה, בכל הנוגע להגשת תביעות לבתי משפט, שמקורן סכסוכים במשפחה.
כמובן שתביעות גירושין נכנסות תחת חוק זה, ולכן כדאי שנבין במה מדובר בפועל, בטרם נחליט על דרך פעולה כזו או אחרת.
החוק למעשה מהווה “מעצור” ו”כפתור השהייה” בפני צד המבקש להגיש תביעה נגד בן או בת זוגו בהליך גירושין.
בטרם הגשת התביעה, החוק מחייב להגיש בקשה ליישוב סכסוך הגירושין בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. בקשה זו מופנית אוטומטית לטיפולן של יחידות הסיוע המצויות ליד בתי המשפט לענייני משפחה.
יחידת הסיוע תקיים עד 4 פגישות (לפי הצורך) עם בני הזוג, שנקראות פגישות מהו”ת.

מהן פגישות המהו”ת ביחידות הסיוע?

מהו”ת = מידע, הערכה ותיאום.

  • למעשה מטרת החוק ומטרת פגישות המהו”ת, הינה לייצר סוג של “הפסקת אש” בין בני הזוג ולפרוש בפניהם את האפשרויות האלטרנטיביות שעומדות בפניהם לפתרון סכסוך הגירושין, לעומת ההשלכות והנזקים שעלולים להיגרם בתביעה בבית משפט.
  • פגישות המהו”ת מתקיימות בנוכחות בני הזוג ועובדים סוציאליים, ובהן נבחנות הסוגיות המשפטיות והרגשיות של המשפחה ודרכי הפתרון המתאימות והמומלצות בהתאמה לכל משפחה.
  • בתום פגישות המהו”ת, ימליצו העובדים הסוציאליים על דרך טיפול בסכסוך. בני הזוג רשאים לקבל או לסרב להמלצה זו, תוך 10 ימים מיום קבלתה.
  • במידה ויקבלו את המלצת יחידת הסיוע,  ויפנו לדרך גישורית כדי לפתור את הסכסוך, תמליץ יחידת הסיוע על רשימת מגשרים מהם בני הזוג יוכלו לבחור ולתאם עימם באופן פרטני.
  • בני הזוג ישלמו עבור הליך הגישור תשלום מלא בהתאם לתעריף המגשר אליו פנו.
  • במידה ויסרבו להמלצת יחידת הסיוע, תוגש תביעה לבית המשפט וסכסוך הגירושין יעבור להתנהלות ומלחמה בין כתלי בית המשפט.
  • ההתייצבות לפגישות המהו”ת הינה חובה. דינה כדין התייצבות בבית המשפט.

מהו משך הזמן הדרוש לקיום פגישות המהו”ת?

על פי לשון החוק, פגישות המהו”ת אמורות להתקיים בטווח של בין 45 עד 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך. בפועל, כבר היום, כחצי שנה לאחר תחילת החוק, הפגישה הראשונה, נקבעת ליותר מ-3 חודשים לאחר הגשת הבקשה, וזאת ככל הנראה בשל העומס על יחידות הסיוע.
הזמן הרב שעובר עד קיום פגישות המהו”ת ובמהלכן, הינו חסרון לבני הזוג המצויים בסכסוך גירושין. זהו זמן טעון במיוחד. זמן בו בני הזוג נמצאים בסערה ובפני שוקת שבורה ורצוי מאוד כי הסכסוך ביניהם יבוא על פתרונו ולא יושהה לעוד חודשים רבים.

חשוב לדעת!

החוק לא מחייב ולא כופה על בני הזוג גישור – לכן הדעה הרווחת כי מדובר בחוק גישור חובה מוטעית!!!
הליך הגישור הוא בתשלום שנקבע על ידי המגשר (יחידות הסיוע ו/או המדינה לא ממנים את עליות הליך הגישור)- אין מדובר בחוק גישור חינם.

בנימה אישית שלנו

לטעמנו, מטרת החוק מבורכת. המטרה העיקרית היא לעודד בני זוג בהליכי גירושין לבחור בדרך שונה להתנהלות בסכסוך זה מאשר בין כתלי בית המשפט.
הבסיס שעומד בחקיקת חוק זה, הינו ההבנה וההכרה של המחוקק, כי בין בני זוג ובייחוד אלו שלהם ילדים משותפים, קשרי ההורות לעולם לא מסתיימים, וחייהם יהיו שזורים זה בזו לעד.לשם קיום חיים אלו בצורה אחראית ותקינה, תוך מזעור הנזקים שסכסוך הגירושין עלול לגרום, חשובה מאין כמוה הדרך בה יבחרו בני הזוג לפתרון סכסוך זה.דרך של גישור, הידברות, הגעה משותפת להסכמות ולפתרונות תהווה קרקע פוריה להמשך החיים שלהם כמשפחה וכהורים גם לאחר הגירושין.
ברוב המקרים אם לא בכולם, בהם סכסוך הגירושין התנהל בבית משפט, בני הזוג הגרושים יהפכו לאויבים, לא יתקשרו ביניהם ובטח ובטח לא יקיימו הורות משותפת ותקינה בהמשך הדרך.
יחד עם זאת, נדמה שיישום החוק בשלב זה הינו מסורבל ולא יעיל ויש לעבור עוד דרך ארוכה עד שהמערכת תפעל ביעילות.

לקריאת החוק המלא לחצו כאן