נדירים הזוגות שלא חווים קשיים ופערים שהולכים וגדלים במערכת הזוגית שמגיעים לבסוף לידי משבר שמטלטל את הספינה ואת הלב. ברוב המשברים הזוגיים יש לכל אחד מהצדדים חמישים אחוז אחריות על המשבר. גם במשבר אמון, גם במשבר תקשורתי, גם במשבר של הלב ובכל משבר אחר.
בתהליך זוגי אני נפגשת יותר עם כל אחד מבני הזוג בנפרד, אחרי שאני לומדת מהם ביחד להבין וכבר בהתחלה את חלקו של כל אחד במערכת הזוגית ובמשבר שנוצר. רק הדרך האישית, ההתפתחות, ההכרה בדפוסים שבעורכי ודיוק הצרכים יכולה לייצר זוגיות שתיתן מענה נכון ואמיתי לכל אחד מהצדדים. הזוגיות שכל כך רוצים וחולמים עליה. 

אז מה עושים עכשיו? 

• שבו לבד ונסו להבין מה קשה לכם עם בן או בת הזוג בדרך ההתנהגות שלו/ה מולכם ומהם הצרכים שלכם שאינם מסופקים. דייקו מה זה גורם לכם להרגיש ונקו רעשים כמו אגו וכבוד, אין לזה מקום בזוגיות שלכם ובכלל. תנסו לזכור שבן או בת הזוג הם לא האויבים שלכם, הם האנשים הכי קרובים אליכם שרוצים בטובתכם ושתהיו מאושרים. זה הלב שנפגע או זה שמפחד להיפגע מתייג אותם ככאלה, פותח מולם חזית ומנהל אתכם במערכה נגדם. זה מעמיס קשיים, מנתק את הלב ולא מאפשר לייצר תקשורת אינטימית ואינטימיות בכלל.
• תייצרו לכם זמן שקט ונעים רק של שניכם שבו כל אחד מכם יתקשר את הקשיים והצרכים שלו. תקשרו את הדברים לא מתוך ביקורת ולא מתוך שפיטה והאשמה, כדי שלא תייצרו התנגדות ואת הצורך בלהתגונן, ואז תאבדו אותם בדרך. תשקפו בנעימות ובחברות את הדברים ונסו לדבר רק ממקום של רגש. כשאנחנו מתקשרים לצד השני איך דרך ההתנהגות שלו/ה גורמת לנו להרגיש, אנחנו בעצם מנטרלים את האופציה להתווכח על זה כי קשה להתווכח עם מה שמרגישים.
• כשאתם מדברים ומזהים בעיניים שלו/ה את ההבנה וההכרה של הדברים אותם אתם אומרים, תנסו לא ללחוץ יותר מידי כדי להוכיח את הנקודה. נגעתם בנקודה רגישה, שדורשת ממנו/ה דרך של שינוי, וכדי שבאמת יהיה שינוי חשוב שתביעו רצון לעזור בדרך ותכירו ברגישות.
  
• תקשיבו בקשב רב לדברים שנאמרים לכם ואל תתנגדו להם, גם אם באותו הרגע הנשמה שלכם מתפוצצת וקשה לכם לנשום. גם כשאתם מרגישים שמתואר בן אדם אחר ויש לכם תחושה שבכלל לא מכירים אתכם. הם מכירים אתכם הכי טוב ומשקפים לכם את דרך התנהלותכם ברגעי קושי רגשיים ופיזיים, רגעים שבהם אתם פחות מודעים לעצמכם ולדרך התנהלותכם. כשהבובאה שבמראה זרה לכם, תבינו שברגעים כאלו לא הם אלו שלא מכירים אתכם, אלא שאתם פחות מכירים את עצמכם.
• תעבדו עם עצמכם את הדברים ששמעתם, ואם לא אהבתם את מה ששמעתם דרך השיקוף שקיבלתם תבחרו לשנות את הדרך בה אתם פועלים באוטומט שלכם. כשאתם מקבלים את הדברים, מבינים אותם ומייצרים מודעות לגביהם, בפעם הבאה שתתקלו בסיטואציה אתם תראו שזה יעלה לכם מיד בראש. גם אם תמשיכו באותו הדפוס, אתם תהיו מודעים לו ותרגישו איתו לא נוח. יקח כמה פעמים עד שתוכלו לשנות את הדפוס בזמן אמת, אבל עד אז אתם יכולים גם לתקשר מול הצד השני שאתם ערים לזה ועובדים על זה.
• תנסו להבין מתוך הדברים שנאמרו אילו צרכים לא מסופקים של הצד השני אתם יכולים או שלא לספק, ותקשרו אותם. תנו להם את הבחירה מה לעשות עם זה. וודאות מייצרת שקט, חוסר וודאות מייצר המון רעש מיותר.
• חשוב להבין שגם במשבר אמון יש לכם חלק מלא. כל אחד מאיתנו במערכת זוגית זקוק לחום ואהבה, לפרגון, לחמלה, לחברות טובה, לסקס, לריגוש, להרגיש שרואים אותו ומתחשבים בו, צרכים בסיסיים של כל אחד מאיתנו ושל בן או בת הזוג שלנו. כשהצרכים האלו לא מתקיימים, כשהנשמה לא מקבלת את המזון שלה, היא מחפשת אותו במקומות אחרים, אחרת היא לא תשרוד. אז יש כאלו שמתהלכים מתים בינינו ויש את אלו שמשלימים בחוץ. גם אסור לשכוח את המשפט, שמלווה אותי בחיים ובחדר הגישור, 'נאה דורש ונאה מקיים'. אי אפשר לצפות לקבל את מה שאנחנו לא נותנים בחזרה. מערכת יחסים היא דו כיוונית וככזאת היא מחייבת אותנו לפעול תמיד בדואליות.
• אל תשכחו שהזוגיות שלכם מלמדת את הילדים שלכם זוגיות מה היא. תשאלו את עצמכם בכל סיטואציה ובדרך ההתנהלות שלכם, אם זאת הדוגמא שאתם רוצים לתת לילדים שלכם, ואם זאת הזוגיות והמשפחתיות שאתם מאחלים להם. אם לא, אז אתם נדרשים לתקן את דרכם ולהיות מורים הרבה יותר טובים. בדיוק כמו שאתם דורשים ממערכת החינוך ובכלל את המורים הכי טובים לילדים שלכם. 
• והטיפ הכי חשוב, אל תפחדו לתקשר את הצרכים והאמת שלכם לבן או בת הזוג. לפעמים אנחנו פוחדים להגיד דברים כדי לא לפגוע, ושומרים המון בבטן במסווה של הכלה עד שנהיה לנו פיצוץ שקשה להתאושש ממנו. אפשר להגיד הכל, השאלה היא רק איך אומרים את הדברים ובאיזה טון. מערכת יחסים בנויה על תקשורת שמהווה את הבסיס להכל. אם אין תקשורת ביניכם, לא ניתן יהיה לפתור שום דבר ובטח לא להתפתח מקושי וממשבר.חוסר תקשורת תוקע אותנו ואפילו לוקח אותנו אחורה. 

לסיכום, המגיפה שפקדה אותנו לימדה כל אחד מאיתנו בימי הסגר עד כמה המשפחה שלנו היא הבסיס להכל, ובלעדיה אנחנו לא שווים כלום. אנחנו לקראת תקופה עוד יותר לא פשוטה, וכדי לשרוד אותה חייבים לחזק את הבסיס שלנו. יש לנו נטיה לשכוח ולחזור על אותם הטעויות ולשכפל את אותם הדפוסים. הבחירה היא רק בידיים שלנו איזו מציאות אנחנו מאחלים ורוצים לנו ולמשפחה שלנו. ולדרוש, פשוט לדרוש מעצמנו את השינויים שאנחנו נדרשים להם. כי כשיש רצון והבנה עד כמה זה קריטי וחשוב, השמיים הם הגבול ואפשר הכל.

שלכם,
תמי שעיה ~ מגשרת
054-7333121