כשהתקשרה אלי ליאת (שם בדוי), בקושי הצלחתי להבין עם מי אני מדברת כי הבכי השתלט לה על המילים. נתתי לה כמה דקות לבכי ולהסדיר מחדש את הנשימות, וחיכיתי בשקט עד שתוכל לדבר.
כשקצת נרגע הבכי, היא הציגה את עצמה וסיפרה לי שהם מתגרשים ובאותה נשימה אמרה לי שהיא ממש לא רוצה להתגרש. ושליאור (שם בדוי) חושב שזאת האופציה היחידה שלהם, ושהיא מרגישה שהם לא ניסו מספיק..
כשהם התיישבו על הספה הם פתחו וסיפרו לי למה ואיך הם הגיעו למצב הזה.
הם בתחילת העשור הרביעי לחייהם. ביחד 16 שנים מתוכם נישואים 14 שנים, יש להם שני ילדים בגילאי העשרה, לא היו בגידות אבל יש קצת חוסר אמן. קצת מריבות, קצת כעסים, קצת מתחים, שגרה עמוסה ומשעממת, הם חברים טובים, אוהבים עדיין אחד את השניה. אבל לא מאושרים.
היו בטיפולים זוגיים און אוף מאז שנולדו הילדים והרגישו שלא קיבלו כלים להתפתחות והעצמה זוגית, ואין לזה יותר מקום. מבחינתם הם הגיעו לשוקת שבורה. הם מתגרשים כי הם לא יכולים יותר.
ליאור רוצה להתגרש עכשיו, כשהם בטוב, ולא למשוך יותר.
ליאת, שגם מבינה שככה הם לא יכולים יותר, רוצה לנסות להציל אותם ואת הילדים מגורל הגירושין.
אחרי ששמעתי אותם וחוויתי את האנרגיה ביניהם, הרגשתי עמוק בבטן שהם הלכו לאיבוד בדרך. היה לי ברור שאני יכולה להוביל אותם ולעבוד איתם על הגירושין ולייצר להם מציאות טובה וחדשה והסכם עם תובנות שישרת אותם ואת הילדים הכי טוב שאפשר בעתיד. לחם יומי. אבל גירושין לא תמיד חייבת להיות האופציה היחידה. בטח לא במקרה שלהם.
הצעתי להם את מה שאני מציעה לבני זוג שמגיעים אלי במצב דומה. התהליך משולב.
התהליך המשולב מורכב משני תהליכים במקביל –
תהליך גישור שמוביל אותם בסופו להסכם גירושין אותו אני מכינה להם על סמך כל ההסכמות והתובנות שגיבשנו ביחד.
ותהליך של עזרה פרקטית ואפקטיבית לכל אחד מהם בנפרד למען שיקום וחיזוק כל אחד מהם בנפרד, ובנייה מחדש של הביחד.
את הסכם הגירושין נגיש לבית משפט לקבלת תוקף של פסק דין. אם הם יצליחו לשקם את עצמם ואת הזוגיות, ההסכם יכול לנוח במגירה כל עוד הם רוצים אחד בשניה. מבלי להגיע לרבנות. אבל אם הם בסוף יגיעו לרבנות, הם יגיעו הרבה יותר מחוזקים, כל אחד מהם באישי שלו ובביחד ההורי שלהם. הדרך הזאת תכין אותם גם לחיים שאחרי הגירושין ותחזק את התקשורת האישית וההורית ביניהם, ותעזור להם להתמודד עם כל קושי ומהמורה בדרך.
את התהליך המשולב אני בונה ביחד עם אלי עזר איצקוביץ 'היועץ' שאני גם קוראת לו הקוסם/הלוחש למתגרשים/והמוציא מחושך לאור. כי למדתי מהעבודה המשותפת שלנו שרק הוא יכול להציל אותם מהמקומות הקשים אליהם הם הגיעו ולהוביל אותם קדימה הכי מדוייק וטוב שאפשר.
וככה התחלנו אלי עזר ואני את התהליך המשולב עם ליאת וליאור, עברנו איתם דרך לא פשוטה אבל מרתקת, והיום בבוקר הם קיבלו על הסכם הגירושין תוקף של פסק דין. אבל ליאת וליאור לא יגיעו בקרוב ואם בכלל לרבנות תודות לתהליך המשולב והעבודה עם אלי עזר בפרט, שחיזק ועבד עם כל אחד מהם בנפרד וביחד, והיום הם מרגישים שיש להם את הכלים והיכולת לנסות לקיים זוגיות ומשפחה כמו שחלמו ורצו.
בני זוג מגיעים לשוקת השבורה בגלל המצוקות, הקשיים, הפצעים, המרמורים והאכזבות האישיות שכל אחד מהם מביא בנפרד למערכת הזוגית מהשנים ביחד והשחיקה. בשלב הזה כל אחד מהם שקוע בעצמו ובהישרדות שלו.
אם כל אחד מהם לא יקבל עזרה קודם כל לעצמו ויחוזק איפה שהוא צריך במדוייק, לא יהיה סיכוי לשקם את הזוגיות, ובטח גם לא סיכוי להתגרש ולהישאר חברים כמו שכולם מפנטזים.
אז את התסכול הגדול של בני זוג שלא מצליחים לתקן את מה שהתקלקל, גם כשמאוד רוצים, אפשר להחליף באופציה שהיא אומנם מחוץ לקופסא, אבל הכי מדוייקת ונכונה שאפשר.
ואין סיפוק גדול יותר לאליעזר ולי, מלהציל משפחות מגורל כואב של גירושין.
"זהו, אני לא יכול ואני לא רוצה יותר" הוא אמר בפסיקה בעוד הדמעות מתגלגלות בדממה מעיניה. "אחרי 25 שנים ביחד אני מבין שהיא לא תשתנה וזה מי שהיא, ולי אין יותר כוחות להיות אומלל ובחזקת אשם 24 שעות ביממה. אני תכף בן 50 ובוחר שלא לקום יותר בבוקר לא מאושר. אני רוצה להתגרש וכמה שיותר מהר" הוא קבע בטון שלא משאיר ספק. הדמעות הפכו לבכי ובין נשימה לנשימה היא הסתכלה […]
מטרתו של משבר היא להגיד לנו שמשהו לא בסדר בדרך ההתנהלות שלנו מול עצמנו ומול כולם. יכול להיות שאנחנו חוזרים על אותם הדפוסים שאנחנו יודעים ומכירים שהם כבר בעוכרינו, יכול להיות שלתייג את עצמנו כ"כזה אני וזה מה שיש" כבר לא משרת אותנו, ויכול גם להיות שאין לנו יכולת לתקשר את עצמנו החוצה נכון והכל משתבש לנו ואנחנו מרגישים שאף אחד לא מבין אותנו באמת. אז איך פותרים את זה?
החיים הם לא תקופה קלה, והמציאות בה אנו חיים ובטח בימים מוטרפים אלו, לא מוסיפים לנו דבש. אנחנו חווים קשיים, אולי חדשים ואולי כאלו שאנחנו סוחבים איתנו שנים שהתעצמו בימים אלו. אנחנו מבולבלים, מרגישים שאיבדנו קצת את הדרך, מלאים בפחדים ובחרדות מההווה ומהעתיד לבוא. ובשורה התחתונה לא טוב לנו. אז מה עושים עכשיו?
קודם כל, התשובה היא כן. הסכם גירושין יכול להיכתב ע"י בני הזוג. אין חובה במגשר, עורך דין או כל דמות מקצועית אחרת שתכתוב לכם אותו. אבל זה סופר חשוב לקרוא את המשך הבלוג ולהבין את המשמעויות של ההסכם שבחרתם.
את ה"נסטינג" ובשמו העברי "קינון" הגו בארה"ב בעבר הלא מאוד רחוק הורים מבוססים כלכלית שבחרו להתגרש אך לחלוק הורות משותפת, ולהשאיר את הילדים לגור בבית בו הם חיו יחד לפני הגירושין. מודל בו ההורים חולקים את זמני השהייה עם הילדים כל אחד בתורו בבית לפי חלוקת הימים ביניהם
אני חווה מציאות שמכריעה מערכות זוגיות ואישיות שמתקשות להתקיים כבעבר. משברים תעסוקתיים, זוגיים, כלכליים, הוריים, רגשיים ועוד ועוד. ולכולם מכנה משותף אחד, מציאות והשלכות המגיפה שהוסיפה והעצימה את הקיים או שייצרה משברים חדשים. אני חווה גם את הקושי הכלכלי של רבים לרכוש עזרה וכלים להתמודד עם המשברים ואת המערבולת אליה נשאבים מטה מטה כשאין מושג איך להתמודד עם כל מה שעובר.
מה זה הסכם גירושין? מה יש בו? מה זאת משמורת משותפת והאם יש קשר בין טיב המשמורת לדמי המזונות? מה זאת הורות משותפת? מהם מחציות? איך מחלקים את החיים המשותפים לשניים? מה קורה כשיש לאחד מבני הזוג עסק עצמאי? מורה נבוכים להסכם הגירושין, או כל מה שרציתם לדעת ולא היה לכם את מי לשאול
אתחיל מזה שגישור בגירושין היא המתנה הכי משמעותית בחיים שאתם יכולים לתת לעצמכם ולילדים שלכם אם החלטתם לסיים את דרכם הזוגית. כל סוף הוא התחלה של דרך חדשה, וככל שתצליחו לסיים את הפרק הזה בחייכם טוב יותר, כך מציאות החיים החדשה של כולכם תהיה טובה ומדויקת יותר בהתאמה לכל אחד מכם ולצרכי הילדים. כי אתם לא מפרקים את המשפחה, אתם עכשיו בונים אותה בצורה אחרת
"זהו תמי, אני סופית יוצאת מדעתי!!! הילדים מטריפים אותי ואני לא יכולה להפסיק לשאוג עליהם. אין לי סבלנות יותר לכלום. אין לי אוויר יותר ובא לי להרוג גם אותו שהוא סוגר את עצמו בחדר העבודה ועושה את עצמו עובד וכאילו לא שומע. סתם. אני יודעת שהוא עובד וחייב לעבוד אבל אני לא יכולה יותר תמי. הצילו!!!".
"היא לא נותנת לי רגע מנוחה, היא כל היום מפעילה אותי בעצבים, היא לא מרוצה משום דבר, הכל קשה לה, גם כשאני עושה ונמצא עם הילדים כדי לתת לה זמן בשקט יש לה טענות וביקורת, אפילו על האוכל שאני מכין" והמשיך "הבית כל הזמן כמו סיר לחץ. היא צועקת ואני מנסה להרגיע. אנחנו לא מצליחים לנהל שיחה אחת נורמלית".
אם ניקח את המשבר הזה שפוקד את כולנו כאחד, ונסתכל כל אחד לעצמו עמוק בעיניים, לא נוכל לפספס את המציאות אליה הגענו כאנושות, שכל אחד מאיתנו מרכיב וחלק ממנה. יצרנו לנו אלוהים חדש בדמות סין מעצמת העל ששולטת עלינו בכל רובד בחיינו, ומייצרת לנו מלכודות דבש בגרוש וחצי שאנחנו צורכים ובלי הכרה
כשהוא ואני הפרדנו בתים לפני המון שנים היה המון ערפל סביבנו, אבל דבר אחד היה ברור ובהיר, הוא, אני והבנות תמיד נשאר משפחה, כזאת שרק משנה את הצורה. נכון שעברנו מהמורות וחצינו ימים לאורך השנים, ונכון שלא תמיד הסכמנו על דברים, וגם נכון שעלינו עד מעל הראש אחד לשניה ברגעים לא פשוטים.
תגובות אחרונות