גירושין בצל קורונה | מודל הנסטינג כפתרון כלכלי מיידי 


את ה”נסטינג” ובשמו העברי “קינון” הגו בארה”ב בעבר הלא מאוד רחוק הורים מבוססים כלכלית שבחרו להתגרש אך לחלוק הורות משותפת, ולהשאיר את הילדים לגור בבית בו הם חיו יחד לפני הגירושין. מודל בו ההורים חולקים את זמני השהייה עם הילדים כל אחד בתורו בבית לפי חלוקת הימים ביניהם, ובמקביל כל אחד מהם שוכר/קונה דירה לעצמו בה הוא חי לבד בימים בהם האחריות ההורית של ההורה השני. משק בית אחד שהופך לשלושה משקי בית. 

ההיגיון שעומד מאחורי הבחירה ב”נסטינג” הוא טובתם של הילדים לפני הכל. הרצון לשמר להם יציבות עד כמה שאפשר, לזעזע פחות את עולמם ולמנוע מהם מציאות שמטלטלת אותם מבית לבית, מביא את ההורים לבחור להיות הם המטולטלים מבית לבית. ה”נסטינג” במודל של בית מרכזי לילדים ובית לכל אחד מההורים הוא מודל כלכלי יקר מאוד, והפך להיות פריווילגיה של הורים המבוססים מאוד כלכלית בלבד. 

הגלגול הבא של ה”נסטינג” שאותו אימצתי בהליך הגירושין בחדר הגישור שלי, נותן מענה להורים שמתקשים אחרי הגירושין להחזיק כל אחד מהם משק בית עם הילדים ולפחות בשנה הראשונה אחרי הפרידה עד שיוכלו להתחזק יותר. לרוב הוא נותן מענה להורים שבאמתחתם בית בבעלותם בלי משכנתא או משכנתא נמוכה, או כאלו ששוכרים בית במחיר מציאה, ועלות משק הבית בו חיו ביחד עד הפרידה לא גבוהה יחסית למציאות בה אנו חיים.
אחרי הגירושין הם חולקים יחד את עלות משק הבית בו חיים הילדים, אך במקום לשכור כל אחד דירה לעצמו הם חולקים במשותף דירה קטנה/יחידת דיור שבה הם גרים בימים שהם לא עם הילדים. חשוב להבין שההורים לא אמורים להיפגש ואין ביניהם נקודות חיכוך במהלך השבוע. כשהורה אחד נמצא בבית עם הילדים, ההורה השני נמצא בדירה המשותפת וחוזר חלילה, כך שכל אחד מהם בימים בלי הילדים יכול לייצר מציאות חברתית ורגשית בלי הפרעות. 

בתקופת ה”נסטינג” אין מזונות ילדים או איזונים בפערי שכר שלרוב מתקיימים כדי לעזור כלכלית לצד החלש יותר לייצר בית ראוי לו ולילדים ללא פערים גדולים בין הבתים. המודל הכלכלי הזה מוזיל עלויות ומייצר בטחון בעיקר להורה שחלש יותר מבחינה כלכלית. 

בימים אלו אני חווה המון הורים שמאוד רוצים וגם צריכים להיפרד ולו למען הילדים שחווים אותם כפצצה מתקתקת בבית אחד באווירת נכאים ואנרגיות קשות, אך רוח התקופה וחוסר הוודאות הכלכלית לא מאפשרת להם לשאת בהשכלות הכלכליות של הגירושין. אולי זה יציאה לחל”ת/פיטורין של אחד ההורים והתמודדות עם מציאות כלכלית של דמי אבטלה, ואולי העסק שמתמודד עם קשיים לא הגיוניים ואולי גם כבר התרסקות כלכלית, שלא מאפשרים להם כלכלית להיפרד. תסכול מטורף שהתחיל עם פרוץ המגיפה, ואילץ אותי לחשוב עוד יותר מחוץ לקופסא, ולשדרג את המודל על מנת לייצר מציאות של פרידה ורוגע רגשי להם ולילדים.
במודל החדש של ה”נסטינג” הילדים אכן נשארים בבית בו הם חיים עם ההורים, וההורים חולקים ביניהם משק בית אחד בלבד ולא שניים כמו במודל הקודם, כשבימים בהם האחריות ההורית על הילדים היא לא שלהם, הם נמצאים אצל ההורים/אחים/חברים מאוד טובים. וזאת עד אשר תהיה להם וודאות כלכלית ובמקביל כל אחד מהם יוכל להתחזק רגשית וכלכלית עד אשר יבשילו התנאים למציאות חיים אחרת. מודל לא פשוט להורים שלרוב לא מאפשרת להם לייצר לעצמם מציאות חיים חדשה עם הילדים ובטח לא חברתית ורגשית, אבל מאפשרת להם כלכלית להיפרד ולייצר שקט תעשייתי להם ולילדים לתקופה הראשונה של הגירושין. 

את מודל ה”נסטינג” ואת הכללים שעליהם אנחנו מחליטים בחדר אני מאגדת תחת סעיף ה”נסטינג ולאחריו” בהסכם הגירושין. מערך הכללים והתנהלות ההורים בבית המרכזי או בשני הבתים עוזרים ביומיום להתנהל נכון ומדויק ללא חיכוכים וללא התנגשויות מיותרות. 

ל”נסטינג” יש את היתרונות והחסרונות שלו בכל אחד מהמודלים שהצגתי, אבל מעל הכל הוא מצריך מההורים לשמר תקשורת הורית טובה על מנת לאפשר כל אחד מהמודלים. אין ספק שהזוכים הגדולים הם הילדים שזוכים ביציבות ובמציאות שלא מזעזעת אותם בבת אחת, אלא עוזרת להם בהדרגה להתרגל למציאות חיים של הורה אחד ביום.

בחדר הגישור שלי אני תופרת לכל זוג את חליפת הגירושין שמדוייקת לו בלבד, כזאת שמותאמת לצרכים וליכולות ברוח התקופה. כי מה שנכון לזוג אחד ממש לא נכון לזוג אחר. מוזמנים לדבר איתי, להתייעץ ולשאול את כל השאלות שאין לכם תשובות 054-7333121