אחרי כל כך הרבה שנים של ביחד, של משפחה אחת שחיי סבו סביבה והיתה כל עולמי, הימים שנשארתי בבית יתום מרעשי ילדות ושמחה היו ימים שלא יכולתי להכיל. לא הבנתי איזו זכות קיום יש לי כאמא אם הן לא איתי ובעיקר בסופ"ש. אז ברחתי מעצמי וממה שבאמת הייתי צריכה, והתמקדתי בלייצר לי מציאות שתחליש את הרעש העצום שיש בשקט הזה. כי לא היה לי מושג איך להיות לבד ובעוצמה כזאת בפעם הראשונה בחיי. וכי לא יכולתי להכיל את המחיר שהגירושין גובים ממני כאמא.

לקו תחילת המרוץ החדש בחיי הגעתי כשאני בקריסה רגשית ופיזית, אבל זה לא מנע ממני לפרוץ אותו בריצת ספרינט בלי חימום ובלי ללמוד קודם ללכת. כדי שאוכל להמשיך לשרוד ולתפקד כמו שהייתי חייבת לבנות שלי ולבחירה שהוא ואני עשינו, בניתי חיים של תנועה מטורפת שלא עצרה לרגע. היה לי את הבנות, את המשפחה, את הקריירה, והיו לי חברים וחברות קרובים ואהובים, וכולם מילאו אותי בדיוק במקומות שלא יכולתי להרשות לעצמי להרגיש.

שנתיים של חיים במערבולת שנשאבתי אליה, ואז גם הגדלתי והוספתי לי אהבה גדולה. כמובן שאחרי שנה ביחד איתו, שנה בה גם לא ויתרתי על שום אחר וג'ינגלתי בין כל העולמות, הרגשתי שאין לי יותר אויר לנשום. לא הצלחתי ולא רציתי לעצור ולהבין למה התרוקנו לי מיכלי החמצן, אז שייכתי את זה אליו והלכתי.

נשארתי בלי האהבה ושברתי לעצמי את הלב, והמשכתי באותה מציאות שהכרתי ועם תוספת של חלל שנשאר לי בלעדיו, ורק לא רציתי להיות לבד. עד שהתרוקנו לי גם מיכלי החמצן הרזרבים, וכדי לצאת מהמערבולת הבנתי שאני חייבת להרפות ולשחרר. ושאני צריכה ללמוד ללכת נכון לפני שאני רצה ספרינטים שעוזרים לי לברוח מעצמי וגם גומרים אותי בדרך. ושרק אם אוכל למצוא את השקט שהנשמה שלי היתה צריכה, אוכל לייצר לי איזון ודרך של התפתחות.

וככה התחלתי את השלב הבא באבולוציה של הגירושין שלי. פיניתי לעצמי מקום ולמדתי להיות לבד, וגם להנות ממנו. ממש כמו ללמוד ללכת מחדש. ניקיתי רעשים ולמדתי לשלב את הלבד שלי בתוך מציאות החיים העמוסה. את סופי השבוע שיש לי בלי הבנות הפכתי למקדש לעצמי, מאז ועד היום, ובפעם בשבועיים שיש לי 48 שעות שהן רק שלי, אני מקיפה את עצמי ואת הלבד שלי בכל הדברים שעושים לי כיף ונעים. אני כותבת, קוראת, שומעת את המוסיקה שרק אני אוהבת, מתמכרת לשקט, מתחברת לחברים הטובים שלי VOD ונטפליקס, ויוצרת לי ולנשמה שלי איזון מדהים שממלא אותי בכוחות לשבועיים הבאים. כשלמדתי להיות לבד ולהנות מהשקט, הצלחתי גם לבנות זוגיות שהיא נכונה ומדויקת לי, כזאת שממלאת אותי ולא משאירה אותי חסרת אויר ונשימה.

ואת זה אני מלמדת את בני הזוג שיושבים אצלי על הספה ומפחדים פחד מוות מהחיים החדשים אחרי הפרידה. שעכשיו הם מתחילים את דרכם החדשה בחיים וכל אחד מהם צריך למצוא את המקום שנכון לו ועוזר לו להתמודד עם המציאות החדשה, כדי לא ליפול למקומות קשים. אבל יחד עם זאת, הם צריכים לנסות להקשיב לעצמם ולמצוא את השקט שהם צריכים אחרי הסערה הגדולה, ללמוד להיות לבד וגם להנות מהלבד שלהם. כי רק ככה הם יוכלו לייצר לעצמם איזון נכון שיעזור להם לבנות את חייהם מחדש בצורה נכונה ומדויקת. ובלעדי איזון כזה, לא באמת יהיה להם את היכולת לייצר מציאות שתמלא אותם ושממנה הם יוכלו להתפתח ולצמוח ולהגיע למקומות חדשים, ובטח שאין זכות קיום לאהבה או זוגיות חדשה וטובה שהם חולמים עליה. כי "לא טוב היות האדם לבדו" אבל כדי שטוב יהיה לו בביחד הוא חייב לאהוב את הלבד שלו.

שלכם
תמי שעיה ~ מגשרת